מתי יוצרים במשותף
יצירה משותפת היא תוצאה של בחירה של שני יוצרים לעבוד במשותף. לעיתים הבחירה נעשית בהתבסס על היכרות קודמת, לעיתים היא נעשית על בסיס נסיון קודם של יצירה במשותף. לעיתים המדובר ביצירה במשותף מתוך רצון לשותפות אמיתית בעבודה ובתוצריה ולעיתים העבודה אמנם נעשית במשותף אך בין השותפים יש מערכת יחסים עסקית שאינה אמורה לייצג דווקא שוויון בעבודה, באחריות או בבעלות בה- בשל סיבות שונות. בכל אחד מהמקרים- חשוב שהצדדים יקבעו ביניהם מראש ובכתב - מה הציפיות, מה תנאי העבודה ומה חלוקת הזכויות בתוצריה- דהיינו ביצירה או יצירות.
משמעות המונח יצירה במשותף
חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס ליצירה משותפת פעמיים.
ראשית, הוא מגדיר אותה:
""יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;
בפעם השניה החוק קובע:
" זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו."
ברור כי יצירה במשותף היא לא רק משותפת בהליך היצירה, ובבעלות בזכויות בה אלא גם לאורך חיי היוצרים במשותף.
פוסטים קודמים בנוגע ליצירות במשותף- כבר פרסמתי פה:
חשיבה מחוץ לקופסא היכולה להועיל ליצירה במשותף
לעיתים קרובות, לקראת הקמת מיזמים משותפים ובכלל זה לקראת יצירת יצירות משותפות - לצדדים להם ולהסכמים הנרקמים ביניהם רשימה של תנאים חשובים יותר ותנאים חשובים פחות הפתוחים למשא ומתן.
הצדדים בדרך כלל מגיעים למעמד יצירת ההסכם עם רשימה ברורה של תרומת כל אחד מהם למיזם המתהווה אל מול תרומת הצד השני לו.
לא פעם מסתבר, שדווקא אותן תרומות להסכם שהצדדים לא ציינו - הן אילו שיכולות לאפשר את חתימתו. לאור זאת, כדאי לכל צד לנסות ולהביט על המיזם ליצירה משותפת ממעוף הציפור - כדי לגלות את תרומתו האפשרית למיזם, גם מעבר לתרומה הישירה. בנוסף כדאי לכל צד ללמוד, מה החולשות שלו ושל הצד השני להסכם המתהווה, כדי לשפר את עמדת הפתיחה מחד ומאדיך להימנע מלפגוע בצד שיהיה שותף לעבודה.
דוגמאות :
חשיבות של קשרים לגורמים רלבנטיים בתחום היצירה. למשל קשרים לאוכלוסיות יעד שיחשפו אליה.
חשיבות של מצב כלכלי איתן או רעוע לפני החתימה על ההסכם - על מנת לאמוד את ההתנהלות האפשרית של הצדדים במהלך העבודה על יצירה - וכן במהלך חלוקת הזכויות שיווצרו בה.
עיסוקים של הצדדים בנוסף לעבודה המשותפת על יצירה, העלולים להשפיע על יכולת הצדדים להרתם לעבודה עליה, ועל היקף הזמן שיוכלו להשקיע ביצירתה.
התייחסות לקיום ולהשפעה של קשר ריגשי, של מי מהצדדים לחומרי גלם שבבסיס היצירה ו/או ליצירה שתיווצר או לחלקים בה. אילו השפעות חיוביות או שליליות עשויות או עלולות להיות על העבודה במשותף.
מידת הגמישות והרגישות של הצדדים במובן של קבלת משובים מהצד השני תוך כדי עבודה, מידת הנכונות לותר על רעיונות ואפילו על חלקים מחזון שהגיעו עמם לפני העבודה במשותף.
נסיון לדמות מצבים בעייתיים עלולים להתפתח בין הצדדים במהלך העבודה ביחד- על מנת לבחון אם הם עשויים להיפתר - גם במסגרת התייחסות לכך בהסכם - או דווקא עלולים למנוע את המשך העבודה המשותפת.
חשוב לשקול בנוגע לאילו מהלבטים כ]י שצויינו לעיל, כדאי לשתף את הצד השני - על מנת להבהיר עמדות ועל מנת להכין מראש במסגרת ההסכם פתרונות והסכמות. לעומת זאת חשוב לבחון - אילו מהלבטים נוגעים לעובדות שלא ניתן לשנות כגון אופיו של הצד השני או מצבו הכללי שלעיתים נראה כי אינו בר שינוי - ולגבי אילו מוטב שלא לשוחח עם הצד השני- אלא לשקול אם למרות היותם חלק מהתמונה -קיים עדיין עניין להיכנס למיזם המשותף.
כמו בכל מיזם או עיסקה, מודיעין הוא חלק חשוב ביותר. איסוף מידע אודות הצד השני - במיוחד אם ניתן לבחון כיצד הוא מתנהל במהלך עבודה , יכול לסייע ביצירת תחזית להתנהלות הצפוייה שלו במיזם היצירה המשותפת.
עיקר מול טפל וסיכונים מחושבים
חשוב לבחון את השותפים העתידיים למיזם של יצירה משתופת. חשוב לבחון בין השאר גם את הנושאים המנויים לעיל. אבל במקביל, כדאי לזכור מה הסיבה שהובילה את הצדדים מלכהתחילה - לרצון ליצור ביחד. אם כף המאזניים מעידה שיש בעבודת היצירה במשותף יותר יתרונות מחסרונות, וכי הסיכון בכך שחלק מהחסרונות שבתחזית שכל צד ערך לעצמו יתממשו אינו כבד מדי או מאיים מדי - מומלץ כמובן לקפוץ למים, לקבל את הסיכונים המחושבים והלקדם עם החתימה על הסכם ליצירה במשותף.אם לעומת זאת, לאחר ביצוע הבדיקות - דוגמת אילו המוצעות לעיל - צד מגלה כי הסיכון בעבודה במשתוף גובר על הסיכוי להינות ממנה ומהיצירה שתיווצר - מוטב להיפרד יפה מאשר להיכנס למערכת יחסים עיסקית ויצירתית שסביר מאוד שתסתיים בעוגמת נפש.
בהצלחה!
*עו"ד רחלי פשר אייקנאר היא עו"ד בתחום הידע והקניין הרוחני. כל האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.