אין דבר מרגיז מהתחושה- שנגרם לאדם עוול על ידי אחר - וכי הדרך לתבוע את המגיע לו חסומה מסיבות שונות. אני כותבת את הדברים לאור נסיון רב של שיחות ייעוץ עם לקוחות המגיעים לצומת ההחלטה- לתבוע או לא לתבוע.
התפקיד שלי בשיחות האילו אינו מתחיל ומסתיים בהצגת עילות המשפטיות העומדות לרשות הנועצים, אלא גם בהצגת הסיכויים והסיכונים מבחינתם - ברגע שיפתח מאבק משפטי.
מה הנתבע (הפוטנציאלי) יודע על התובע (הפוטנציאלי) - באופן כללי ולא רק בנוגע לסוגיה הנדונה בתביעה. למה זה רלבנטי? מאחר והנתבע ובא כוחו ישתמשו בכל מידע שבידיהם על מנת להוכיח כי יש לדחות את התביעה. אילו חוקי המשחק המשפטי, הם ראויים שכן הזכות לנסות ולעשות זאת נתונה לשני הצדדים. עם זאת- בין התיאוריה לפיה ניתן לעשות שימוש במידע האמור לבין הנזק שעלול להגרם לתובע עם חשיפתו- לעיתים המרחק רב. כך למשל, מעצבת אתרים שמבקשת לתבוע לקוח שעשה שימוש מפר בתכנים שעיצבה עבורו- צריכה לוודא שהיא עצמה לא הפרה תוך כדי הכנת התכנים, זכויות יוצרים או זכויות אחרות בקניין רוחני של אף אחד. אם תחקר על כך בבית המשפט היא עלולה להיות במבוכה או אף להחשף לתביעה מבעלי היצירות שא זכויותיהם הפרה- גם אם בשגגה.
האם התובע נהג כשורה ועל פי דין בכל מערכת היחסים בינו לבין הנתבע - לא פעם קורה שתובע מגיע לדוכן העדים, נשאל שאלה ועונה תשובה שמערערת את תביעתו ואת התרשמות בית המשפט ממנו.למשל- קורה שהתובע יאלץ להודות שהוא עצמו לא עמד בתנאי הסכם, או שהוא עצמו לא נהג בהתאם לדרישות דין בנושא מסויים. במצב כזה- עלול התובע להתחרט שבחר להעמיד עצמו במצב מביך או לעיתים במצב המסכן אותו. כך למשל - תובע שניהל משא ומתן לרכישת נכס עם הנתבע ובמהלך המשא ומתן שקלו הצדדים לבצע עסקה בסכום אחד אך לדווח לרשויות המס על סכום אחר- יכול למצוא עצמו נחקר על ידי רשויות המס- לאחר שבית המשפט יעביר את העניין לעיונם.
האם התובע נהג כשורה כלפי הנתבע לכל אורך תקופת הקשר ביניהם- והאם יש סיכוי שכשל בדבר מה- אפילו מבלי ששם לב. כך למשל- תובע שבמהלך מערכת היחסים העיסקית כתב לנתבע באמצעות אימייל או באמצעות ווטסאפ או שאמר לו דברים שמבחינתו היו בגדר הומור- אך כשהם מוקלטים או כתובים - קשה להעביר את ההומור ורק הדברים עצמם מדברים. התובע צריך לשאול עצמו ואת עורך דינו- לא רק אם דבריו עלולים להחשב כפוגעים מבחינה משפטית עם השלכות משפטיות שונות- אלא מה הרושם שהם עשויים ליצור אצל השופט/ת ומה הרושם שהם עלולים ליצור בכל כתבה שכל עיתונאי /ת מכל ערוץ תקשורתי שהוא- ממקומון ועד ערוץ טלוזיה מרכזי עלול להכין בנוגע לתביעתו. כך למשל- תובעת שתוך כדי ניהול השיחות עם הנתבעת - בחרה לה שם "חיבה" שעלול להחשב כפוגע- אם השימוש בו נעשה שלא במסגרת השיחה הפרטית ביניהן - עלול בהחלט לצוף לפני השטח במסגרת המשפט ולהביך את התובעת כאמור לעיל- אפילו אם היא כלל לא התכוונה לעשות בשם האמור שימוש פוגע.
למרות הכל- ישנם מצבים שבהם אפשר, או כדאי או צריך או חשוב לתבוע- בתי משפט נוצרו מאחר ויש בהם צורך. הם התחנה האחרונה של כל אחת ואחד מאיתנו - במקרים שבהם אנחנו זקוקים לסיוע כנגד צד ג כלשהו- אדם אחר, אישיות משפטית גדולה יותר, רשות או גוף ציבורי. למרות כל ההסתייגויות האמורות לעיל- שאנחנו חייבים לבחון לפני שאנחנו מקבלים החלטה לפנות לבית המשפט- לא פעם אין לנו ברירה. למשל- במצב שבו נכס יקר ערך לנו בסיכון, או במצב ששמינו הטוב בסיכון, או במצב שמעבר בשתיקה על פגיעה שאנחנו חושבים שחווינו עלולה להזיק לתדמית המסחרית או הציבורית או לעיתים הפרטית שיש לנו בעיני מי שתדמיתינו בעיניהם חשובה לנו מסיבות שונות. במקרים שכאילו- לאחר שנבחן את המחיר הלא פשוט שמאבק משפטי גובה- כלכלית, רגשית וכן כמשאבה של זמן ואנרגיה- ונעריך את הנזקים שעלולים להגרם לנו במקרה שלא ננצח במאבק - נכון לפנות לייעוץ משפטי ולהערך לקרב המשפטי כראוי. זאת כדי למקסם את הסיכוי שנצליח לנצח ונצליח להפיק מהמאבק את התוצאות הטובות ביותר שניתן.
ייעוץ משפטי וייעוץ עם אדם קרוב שאנחנו סומכים על חוות דעתו- מתלבטים אם לתבוע או שלא? כועסים על מצב קיים? דואגים? תתייעצו. תתייעצו עם אדם קרוב לכם- כדי שתוכלו ביחד לשקול עד כמה המקרה שלכם מחייב נקיטת צעדים כלשהם. ביחד עם האדם הקרוב- תתייעצו עם יועץ משפטי- עורך/ת דין- כדי לשמוע מה מצבכם המשפטי ומה הסיכויים ומה הסיכונים בנקיטת צעדים משפטיים. לעיתים תופתעו לגלות כי אם אתם לא תיזמו הליכים משפטיים - הצד היריב עלול לעשות כן- וכדאי שתדעו מה הסיכונים במובן הזה גם כן.
ולסיכום- סוף מעשה במחשבה תחילה. בהצלחה!
*האמור לעיל איננו ייעוץ משפטי. כדי להחליט אם לנקוט בהליכים משפטיים או שלא- מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.