רחלי פשר אייקנאר, עו"ד
גם השנה- חוויתי ביחד עם הלקוחות שלי את הלבטים בשעה שהם מגיעים לצומת. איזו צומת?
הצומת שבה פנייה לכיוון אחד מובילה אותנו לבית המשפט - למלחמה על זכויותיהם - והפנייה לכיוון ההפוך מובילה אותם למערכת של משא ומתן ובתקווה שזו תוביל לפשרה. לא פעם מדובר בדרך מלאה בצמתים - וכל צומת מחייבת מחדש את בחינת החלופות השונות. לקוחות שונים מגיעים לייעוץ עם עמדות שונות ועם ציפיות שונות- ולכל אחד - ביחד איתם- אני משתדלת להתאים את הייעוץ המיטבי במצב הדברים הנתון.
לקוחות שבחרו בדרך של ניהול תביעה:
לקוחות אילו, לרוב מודעים למשמעות של מאבק משפטי - הן מבחינת המשאבים שהוא דורש והן מבחינת חוסר הוודאות בנוגע לתצאות המשפט. הם בצדק בחרו את הדרך הזו מאחר ומבחינתם - או שאינם מוכנים להתפשר- החלטה לגיטימית לחלוטין- או שהמאבק המשפטי עשוי להניב להם פירות שונים- חלקם בנוסף לסיכוי לקבל פסק דין לטובתם. אחד מהפירות שמאבק משפטי מניב הוא האפשרות לפרסום.ישנם לקוחות-לרוב עסקיים- המעוניינים בכך שבסביבתם העיסקית יהיה ברור כי איתם לא כדאי "להתעסק". הם אינם מוכנים להבליג על הפרות של הסכמים, או הטרדות שונות, על תחרות בלתי הוגנת ועוד ועוד עילות.
לקוחות המעדיפים את דרך הפשרה:
באותה מידה שאני מכבדת את החלטת ה"לוחמים" המבקשים לפנות לבית המשפט לבירור העניין- כך אני מכבדת את ציבור הלקוחות הבטוחים כי מאבק בבית משפט איננו מתאים להם- הם מבקשים למצות את המשא ומתן, הם מעדיפים שלא לוותר על הליך המו"מ למרות שהוא לעיתים מתיש, ובטוחים שכל פשרה היא מבחינתם זולה יותר- לא רק בכסף אלא גם במשאבים כספיים , משאבי זמן וגם משאבי "עצבים" - מהליכה לבית המשפט.
לקוחות שטרם החליטו :
אחת השאלות הראשונות שאני שואלת היא- מי הוא אותו גורם בצד השני? אם הלקוח שלי יזכה במשפט - האם יהיה לו ממי להיפרע? במילים אחרות - אם בית המשפט יפסוק ללקוח שלי סכום כספי מסויים- האם הגורם בצד השני יהיה מסוגל לשלם אותו? אם אינו מסוגל לשלם אותו- האם יועלו הליכי גבייה שינקטו נגדו - או האם גם אילו לא יעלו דבר. מה באשר לסעדים אחרים? למשל אם הלקוח מבקש סעד של צו מניעה - למנוע המשכות נזקים שהצד השני גורם נגדו - אם בית המשפט יעתר לבקשה-הוא כמובן יהיה מרוצה - אך אם בית המשפט יסרב לה- כפי שקורה לא פעם- עד כמה יתאכזב שבחר בנתיב הזה?
בחינה ביחד עם הלקוח, של כל אחת מהשאלות האמורות לעיל, ובדיקה ביחד איתו- מה המהלכים האפשריים על "לוח השחמט" בכל שלב של הייעוץ, מובילה לבחירת דרך הפעולה המתאימה ביותר ללקוח.
מספר שיקולים הנשקלים בצמתים:
אמנם,כל מקרה נחבן לגופו, בהתאם לדמויות הפועלות בו ובהתאם לכל לקוח, על פי גישתו, צרכיו ורצונותיו. למרות זאת הנה מספר נקודות בתהליך בחירת הדרך שניתן לשקול:
א. תמיד אפשר להחליט לתבוע, בכל רגע נתון של המו"מ לפשרה- רשאי כל צד לחדול ולעבור לאפיק התביעה.תביעה היא מן הסתם- החלטה חד צדדית- ללא צורך בהסכמת הצד השני.
ב. בכל שלב שבו מתנהלים כבר בתוך תביעה - אפשר לנסות לנהל מו"מ לפשרה- אך זה הוא כובן תהליך הדורש גם את הסכמת הצד השני ולא בטוח שניתן יהיה לשכנע אותו להצטרף לשלוחן. למרות זאת- מרבית הצדדים השניים מבינים את העיקרון לפיו - אין לדעת מה יחליט בית המשפט בסופו של יום ולכן- ישנו סיכוי לסוג כלשוה של מו"מ.
ג. העדפת תביעה על מו"מ לפשרה, כבר בתחילת הדרך פירושה, ששני הצדדים- התובעים והנתבעים כבר נאצלו להוצא הוצאות משפטיות. לעיתים ההשקעה בהליכים- בכתב התביעה או מצד שני בכתב ההגנה- עלולה להרגיז את הדדים או אחד מהם ולמנוע מהם לנהל הליכי מו"מ לפשרה. לעומת זאת- לעיתים- ההוצאות המשפטיות המצטברות- ככל שהתיק מתקדם- במיוחד אם מדובר בתביעה שסופה איננו נראה באופק- עשויות דווקא לגרום לצדדים לשקול מחדש את עמדתם ולהובילם לשולחן המו"מ- למרות שלעיתים קרובו בשלב זה- הם סולדים אחד מהשניה.
ד. משא ומתן יכול להיות מתיש- אך יש לשקול לפני עזיבת השולחן את החלופות-לא פעם לקוחות שאני מייצגת חשים כי אבדה סבלנותם לגבי הצד השני, כי דרישותיו חצופות וכי הוא אף גורר אותם בהליך המו"מ רק כדי להתחמק מהתחייבות כלשהיא בסופו. חשוב בעיני בכל נקודת זמן כזו להציע בפני הלקוח את החלופות העומדות בפניו- פנייה לאפיק התביעה או - אם הוא בעמדת התובע או התובע הפוטנציאלי- ויתור על דרישותיו ובכך צימצום נזקיו. חשוב שוב ושוב לבחון את החלופות כדי להגיע למסקנה הנכונה.
צימצום עד כמה שניתן של החלטות מבוססות רגש:
קשה שלא להכליל רגשות בקבלת החלטות- לעיתים כמעט בלתי אפשרי. יוצא לי להתקל שוב ושוב בלקוחות שמגיעים לייעוץ כשהם כעוסים ופגועים מההתנהלות של הצד השני- זה שמבחינתם פגע בזכויותיהם- אם בדרך של הפרת הסכם ואם בדרך אחרת. ראשית- הכעס מובן לי ואניתמיד משתדלת להכנס לנעלי הלקוח ולהבין את תחושותיו. בד בבד- מחובתי לנסות ולנתק את הלקוח מהתחושות ולחבר אותו לאופציות המעשיות העומדות לרשותו. למרות זאת- בכל צומת של קבלת החלטות- כבר מראשית תהליך הייעוץ- אם לקוח מבקש להכליל במסגרת השיקולים גם את רצונו בצדק מבחינתו- גם כאשר בין הרצון הזה לבין האופציות המשפטיות או מעשיות העומדות בפניו אין תמיד התאמה מוחלטת- אני מן הסתם כבד את רצונו- אך לא נמנעת מלהצביע על כך שבבחירת דרכי הפעולה שלו- הוא מכליל גם אלמנטים רגשיים- שלאו דווקא יקדמו אותו מבחינה משפטית. ישנם לקוחות שבשלב זה מנטרלים את הרגש ומקבלים את הייעו המשפטי ואחרים המאשרים כי הבינו את ההסבר אך בכל זאת בוחרים להשאיר את הבחירה הרגשית כחלק משיקוליהם. שתי הבחירות בעיני , כיועצת, הן כמובן לגיטמיות - במיוחד מאחר והן נעשות מתוך מודעות להשלכות שלהן.
* המאמר לעיל איננו בבחינת ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. לייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין.