סעיף שיפוי בהסכם - חשוב לבדוק!

מה זה שיפוי? מה זה סעיף שיפוי? מתי צריך לבקש שיפוי? האם שיפוי חשוב בהסכם? שיפוי בקניין רוחני- מה זה?

מה הוא סעיף שיפוי בהסכם ?

על פי האקדמיה ללשון העברית שיפוי הוא: "תשלום שאדם מקבל מחברת ביטוח וכדומה כדי לכסות דמי נזיקין ששילם מכספו לנפגע"- https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A9%D7%81%D6%B4%D7%A4%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%99/

אבל, סעיפי השיפוי נוגעים לטווח מקרים גדול בהרבה מאשר החזרים של חברת ביטוח או של גורמים גדולים אחרים כרשויות או כמשרדי ממשלה.

כשצד להסכם משלם לצד גימל כלשהו כספים או כשהוא ניזוק - ועל פי ההסכם הצד השני להסכם אמור להחזיר לו או לשפות אותו על הוצאותיו או על נזקיו - המדובר בסעיף שבו ניתן שיפוי.

למה סעיף שיפוי טוב למי שיקבל את השיפוי?

צד להסכם שמבחינתו ההסכם כולל סיכון לנזקים או להוצאות שעלולים להגרם לו בשל התנהלות של הצד השני להסכם - מעשים או מחדלים- יכול באמצעות סעיף הכולל שיפוי- לכסות את עצמו מראש- למרות שלא ברור עדיין מה בדיוק יהיו הסכומים בהם הצד השני ישפה אותו. למשל- אם יש הבטחה לנזקים שאותו צד עלול לגרום לנכס כלשהו, ולא ברור מה היקפם- הסעיף אמור להוות רשת ביטחון- לפיה כל הנזקים ישולמו לצד השני.

למה סעיף השיפוי פחות טוב למי שמתחייב לשפות?

אותן הסיבות שהופכות אותו לסעיף מוצלח לצד שיקבל את השיפוי- הופכות אותו לסעיף פחות טוב למי שעלול לשאת בו. המדובר בהתחייבות שגבולותיה לא תמיד ברורים - ומן הסתם הוא יוצר סיכון למי שיאלץ לשפות את הצד השני- שאולי יאלץ לשלם סכומים גבוהים שלא תמיד ניתן לחזות את היקפם.

פסק דין סופי- דהיינו ללא אפשרות עוד לערער- שרק לאחריו יבוצע השיפוי:

אם אתם מוצאים עצמכם כמי שיאלצו לחתום על סעיף שיפוי כלפי הצד השני להסכם- כדאי תמיד לפחות לנסות לכלול בסעיף השיפוי הסתייגות. בהסתייגות אפשר לקבוע כי ההצד המחוייב בשיפוי יאלץ לבצע את התשלום, רק עם הינתן פסק דין הקובע את חבותו לפי ההסכם ואת גובה החבות. בכך, הצד שמתחייב לשפות מגן על עצמו, כדי שהצד השני לא יעשה שימוש שלא בתום לב בהסכם - ויבקש שיפוי שאין לו זכות לקבל על פי ההסכם. אם בית המשפט פסק שיש לשלם- לאחר ניהול דיון ובדיקת ראיות- ואפילו לאחר ערעור- כנראה שלמתחייב בשיפוי לא יהיו הרבה ברירות אלא לשלם את הסכומים שיקבעו- לצד השני- שסעיף השיפוי נכתב בהסכם לטובתו.

הסכמים באנגלית- TO IDEMNIFY:

סעיפי השיפוי מופיעים לא פעם גם בהסכמים- בדרך כלל המסחריים שתתקלו בהם עם גורמים מחו"ל. חפשו שם את הסעיף הכולל את המילה IDEMNIFY - לשפות. ודאו לפי נסיבות ההסכם- כי השיפוי הנדרש מכם לפיו- מבחינת הנסיבות ו/או ההיקף מקובלים עליכם- אם את המשפים או אם אתם אמורים לקבל את השיפוי מהצד השני.

האותיות הקטנות בהסכם- כדאי לקרוא:

קורה לא פעם שסעיפי שיפוי כמו סעיפים גנריים אחרים- למשל- כיצד הצדדים ימסרו הודעות האחד לשני, או כמה ימי איחור בתשלום יחשבו להפרה או סעיפים הקובעים את זכות הצדדים להודיע על רצונם להפסיק את קיום ההסכם- לא נקראים בזהירות הנדרשת. אילו עלולים להיות אותם הסעיפים שברגע של ויכוח משפטי עלולים או עשויים(תלוי באיזה צד של הסעיף תהיו :) ) לקבוע את תוצאות הסכסוך החוזי וההליך המשפטי.

לכן- מומולץ להשקיע עוד קצת זמן ואנרגיה ומחשבה- ולקרוא את ההסכם כולו- ולוודא שאתם יכולים לחיות בשלום עם הסיכונים המחושבים שהוא כולל- אם לא- כדאי שתדעו זאת לפני החתימה- כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות.

*הכותבת - עו"ד רחלי פשר אייקנאר, היא עו"ד בתחום הידע והקניין הרוחני ובכלל זה זכויות יוצרים וזכויות מבצעים.

*הכתוב בכתבה זו אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.