כולם יוצרים תוכן: טיפול מונע שימעיט כאבי ראש וכיס כתוצאה מהפרות של תכנים אחרים המוגנים בקניין רוחני.

תוכן תוכן ושוב תוכן: אוכל, הייטק, פינטק, טיולים, אופנה, ניהול, סביבה, מדעים וכו' וכו'.

האינטרנט וכל הרשתות לכאורה הפכו את חיי הארגונים גדולים כקטנים לקלים יותר. כולם יכולים לשווק, למכור, לבנות מותגים ומוניטין. אבל - התחרות קשה - כולם שוחים באוקינוס האדום הזה- ולכן כולם חייבים להפגין נוכחות.

נוכחות משיגים כמובן עם יצירת תוכן - בכל התחומים, בכל העיסוקים- אם אנחנו לא שם- הסיכוי שלנו שישמעו עלינו, יכירו אותנו וירכשו מאיתנו מוצרים או שירותים- מצטמצם מאוד.

מאחר ויש צורך ליצר תוכן באופן קבוע, לחדש אותו, לוודא שהוא חכם אבל גם מעניין, תופס את העניין - הלחץ ליצור אותו הולך וגדל.

מעבר לכך - הרי יש לא מעט ארגונים שמתפרנסים ממכירת תכנים, מהשוואת תכנים או מוצרים- וכל אילו כמו השאר- לא מפסיקים ליצר את התוכן ו"לשבור את הראש" תוך לעיתים השקעה רבה- כיצד התוכן שלהם יצוד להם את הלקוחות הנחשקים.

מה הקשר שלי - עורכת דין שעיסוקה בקניין רוחני לכל האמור לעיל?

מסתבר שקשר הדוק. חלק לא קטן מהלקוחות שלהם אני זכיתי לתת שירותים משפטיים- הם לקוחות שאחרים, ללא רשותם, משתמשים להם בתוכן- טקסטים, צילומים, מוסיקה, עיצובים ועוד- או לקוחות שגורמים אחרים טוענים שהם השתמשו באופן מפר בתוכן שלהם. השוק רוחש ומלא בפעילות - וככל שזו צומחת- כך יש יותר סיכוי שיווצרו ריבים או מלחמות או כל קונפליקט אחר בנוגע לכך.

ריבים, ויכוחים, קונפליקטים - עולים במשאבים לא קטנים. הם עלולים לגרום לעצירה באמצעות כילים משפטיים את השימוש בתוכן שהושקעה בו עבודה רבה. הם עלולים להוביל לדרישות ולתביעות לתשלום פיצויים - כאב לא קטן לכיס, והם עלולים לגרום נזק למוניטין וכן לגרום לאותם אנשים שתפקידם ליצור תוכן באופן קבוע- לחשוש מהמשך היצירה - בשל אי ודאות או בהירות באשר למותר ולאסור.

הקניין הרוחני מגן על כל פיסת תוכן.

המדובר על הגנה לפיה הזכויות לכל סוג של שימוש בו הן של יוצריו. מיתוג התוכן עם סימני מסחר, זכויות יוצרים או עיצובים בתכנים - כל אילו הם כילים בעלי עוצמה משפטית- שכאשר בעלי התוכן ו/או יוצריו בוחרים לעשות בהם שימוש - המפר אותם- גם אם יטען לתום לב- בדרך כלל ימצא עצמו נאלץ לשלם לבעלים.

מה עושים? טיפול מונע.

מדריכים באופן קבוע את אנשי התוכן באשר למותר ולאסור. במה מותר להשתמש, מה נחשב לנחלת הכלל, מה נחשב לרכוש של אחר, מתי משהו דומה הוא לגיטימי, מתי הוא העתקה ומתי כדאי פשוט ליצור משהו אחר כדי להימנע מלהגיע לבחינת השאלה- דומה או מפר- בערכאות.

הדרכה שכזו לא רק שעוזרת לאנשי התוכן- אלא שהיא גם הזדמנות לשאול שאלות שהם מתמודדים איתן ביום יום- על מנת שהיועצים המשפטיים והמנהלים בארגון יוכלו להשיב עליהן ולסייע בפתרונן ביחד.

איזון שמוביל למורכבות שכדאי להשתדל להמנע מלבחון אותה.

עולם הקניין הרוחני הוא מורכב- בעיקר בגלל שהוא תמיד עוסק באיזון שבין הזכויות הראויות ליוצרים ו/או למי שרכשו מהם את התכנים או היצירות לבין הזכות של הציבור להמשיך ליצור תכנים חדשים באופן חופשי. לא תמיד קל לזהות מה הגבול בין שימוש מותר לשימוש מפר- ולכן ליווי והדרכה קבועים של אנשי מקצוע מהתחום המשפטי- נדרשים לא פחות מליווי של אנשי מקצוע מהתחום הקיראייטיבי או הכספי או הניהולי. מומלץ באופן כללי- להימנע ממצבים שבהם הגבול לא ברור ושבהם אנשי התוכן חשים- פעמים רבות בתחושת בטן- שתוכן זה או אחר יוביל אותם ואת הארגון לערכאות המשפטיות שיאצלו לבחון אם היתה כאן הפרה של קניין רוחני או שלא. עוד קצת מאמץ ביצירה של יש מאין או ביצירה על פי הנחיות המחלקה המשפטית של הארגון - תוך שימוש במאגרי תוכן מורשים - יחסוך הרבה כאבי ראש בהמשך.

* האמור בכתבה זו איננו בבחינת ייעוץ משפטי וכן איננו בבחינת מאמר משפטי שניתן לבסס עליו התנהלות מכל סוג שהוא. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורכת/עורך דין. עו"ד רחל פשר אייקנאר, במסגרת פעילותה כעורכת דין, גם מרצה באירגונים שונים על הקניין הרוחני ועל הדרכים המומלצות להימנע מהפרה של תכנים של אחרים ולהגן על תכנים ייחודיים בארגון.