top of page
חיפוש
  • rpeiplaw

ייבוא מקביל- הקטנת סיכון בתחום הקניין הרוחני

עודכן: 23 במאי 2022

פורסם בירחון לחשיבה ניהולית- סטטוס-יוני 2021:

https://status.co.il/%d7%99%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%94/


הכותבת: עו"ד רחלי פשר אייקנאר



לפני זמן מה, הג אלי לקוח. הלקוח השקיע הון לא קטן ברכישת סחורה בארץ א' בכוונה לייבאה לישראל. הרכישה נעשתה בדרך עוקפת: הלקוח העביר את התשלום בגין הסחורה לגורם בארץ ג' שהעבירה לגורם בארץ ב' שעביר את התשלום ליצרן בארץ א', שביצע שילוח של הסחורה לגורם בארץ ב' שאותה שלח לגורם בארץ ג', ששילח אותה ללקוח בישראל.מזכיר את חד גדיא? קשה לעכוב? אולי. הסוף של הסיפור לא פשוט. היצרן שקיבל באמצעות הגורמים בארצות ב' ו- ג' – ידע שישנו סיכון שהסחורה אולי תעוכב בכניסה לישראל- כסחורה החשודה בכך שאיננה כשירה. האם הלקוח שלי ידע על כך? אולי כן ואולי לא. כשמצא עצמו מנסה להוכיח לרשויות ולנציגי היבואן הראשי או הבלעדי לישראל, כי הסחורה כשירה- התברר כי היצרן לא יספק לו אישור לכך- כדי שלא להפר את ההסכם שיש לו עם הייבואן הבלעדי, שלו סיפק היצרן את הרשיון לייבוא ולשיווק סחורתו בישראל. הסחורה נמצאה שונה באלמנטים מסויימים, מהסחורת היצרן המשווקת בישראל באמצעות המשווק הבלעדי. עתה, הלקוח מצא עצמו עומד בפני הוצאות ענק דוגמת מחיר האחסון של הסחורה המעוכבת בנמל, ארנק ריק בשל הכספים שהועברו כבר ליצרן בתמורה לסחורה

וסיכון של תביעה שתוגש נגדו בין השאר על ידי היצרן, שבה יקשה עליו לוכיח את כשירות סחורתו. הלקוח מצא עצמו קרח מכל הצדדים ועם לקח גדול- ששיתף אותי בו- לעולם יותר לא ירכוש סחורה בסיכון כה גבוה.


לעוסקים בייבוא מקביל- יש פוטנציאל להכנסה נאה בתמורה להשקעה ולציבור הצרכנים הזדמנות להינות מתחרות חופשית באמצעות מוצרים מקוריים המוצעים לעיתים קרובות במחיר מופחת מזה המוצע על ידי הייבואנים הראשיים.

אז איפה הקניין הרוחני בסיפור הזה? למשל סימני מסחר?

אההההה- אם וכאשר רשויות המכס יבחנו את הסחורה המיובאת- ולא ישתכנעו בקלות בהיותה ״כשרה״/מקורית- הרי שכידוע-אנשיה על פי דין - יודיעו על הייבוא לבעלי הזכויות בישראל. אילו הם בדרך כלל, בעלי הרשיון לייבוא בלעדי של המוצרים מהיצרן. באותו רגע מתחיל המאמץ להתגבר על האתגר: הניסיון לשכנע את בעלי הזכויות או נציגיהם, שהמדובר במוצרים או בסחורה מקורית- וכי לא כדאי להם לתבוע את הייבואן שלה- שכן רוב הסיכויים כי הגנתו תצלח והם ימצאו עצמם משלמים לו סכומים לא מבוטלים.סיכויי הצלחת הייבואן בכך,תלויים בכמות ובאיכות הראיות שיש בידיו.

נכון, אם הסחרוה אכן זהה לזו שנציגי היצרן מציגים לרשויות- יהיה להם קשה לשכנע את בית המשפט כי נפל פגם בסחורה של הייבואן שייבא ייבוא מקביל- ויתכן כי תצליחו אפילו להמנע מהליכים משפטיים. סחורתו תשוחרר, ווא יוכל להמשיך במהלך העסקים הרגיל.

מה לעומת זאת קורה אם הסחורה איננה זהה, ויש בה או באריזה שלה אלמנטים שונים מאילו המשווקים על ידי הייבואן הראשי? הרי יתכן שהסחורה שונה, מאחר ויצרן נוהג ליצר סחורות דומות אך לא זהות כדי לשווקן לטריטוריות שונות. לעומת זאת-יתכן, כי אותו גורם ממנו הסחורה נרכשה- הציג בפני הייבואן הרוכש- מצג שווא שלפיו- סחורתו לא רק איכותית אלא מקורית- אך בעצם- מדובר בסחורה מפירת זכויות קניין רוחני.


מה כדאי לעשות, כמובן במסגרת אילוצי השוק: ראשית- לפני רכישת הסחורה יש לוודא כי היא אכן הסחורה המקורית. אפשר באמצעות התעקשות על קבלת דוגמאות -ולא לסתפק רק בצילומים. כמי שיצגה בעלי זכויות – יצא לי בעצמי להחזיק בידי מוצר מפר- שאת ההפרה ניתן הי לזהות רק לאחר התבוננות זהירה – וחיפוש אחר סימנים לכך- שניתנו לי על ידי בעלי הזכויות. צילום בלבד לא תמיד מאפשר זאת. את הדוגמאות הללו שמוכר סחורה אמור למסור- כדאי להשוות לסחורה המקורית הנמכרת כבר בארץ- ואם ישנם הבדלים- כדאי לבדוק- בערוצי שיווק ופרסום של היצרן ברחבי העולם- באילו טריטוריות נמכרת הסחורה שהדוגמא שנשלחה אליכם היא זהה לה. כדאי את הדוגמא לצלם בכל הזויות וגם צילומי תקריב- כדי שבמקרה וסחורה שנשלחה אליכם בפועל שונ מהדוגמא- לפחות תעמוד לייבואן האפשרות להגיש תביעה כנגד המוכר- במקום מושבו- עם ראיות טובות להפרת ההסכם עמו.

שנית - אפשר לדרוש מאותו גורם ממנו סחורה נרכשת- במקרה שלא אפשרי לוודא כאמור לעיל שהסחורה מקורית- את "שביל המסמכים". זה הוא שביל המורכב מרצף מסמכים- מסמכי רכישה ומכירה ומסמכי ייבוא- שיוכלו להוות בסיס ראייתי בבית המשפט- למסע שאותו הסחורה עברה. אם רכשתם סחורה באירופה- אך מקום מושבו של היצרן באסיה- כדאי לנסות ולוודא שהיא יוצרה שם במפעל היצרן, נמכרה או נשלחה לגורם אחר בטריטוריה אחרת והגיעה לאירופה- ומשם לייבואן. ככל ששביל המסמכים יוביל ליצרן או למשווק מורשה או עד כה שקרוב אליהם- כך מלאכתם של עורכי הדין מטעם ייבואן- להוכיח בבית המשפט כי לא מדובר בסחורה מפירה אלא בייבוא מקביל ולגיטימי- תהיה קלה יותר. "שביל המסמכים" יכול להועיל גם בשלבים בטרם נפתחו הליכים משפטיים נגד הייבואן - בשלב המשא ומתן עם בעלי הזכויות בישראל. בנוסף לכך- ייבואן שמצא דרך לרכישת סחורה מיצרן, שיש לו הסכם רשיון בלעדי עם גורם בארץ, סביר מאוד כי לא יעיד לטובת הייבואן- במקרה שהסחורה שנרכשה ממנו עברה מספר תחנות בדרך(בניסיון לטשטש את הקשר ליצרן)), גיעה ארץ ועוכבה ע"י המכס- בחשד שהיא סחורה לא מקורית. אם היצרן יעיד על כך- בעל הרשיון הבלעדי בארץ יוכל לתבוע אותו על הפרת הסכם, ואתם תמצאו עמכם עם חור בכיס וכאב ראש גדול- לא רק כיבואני סחורה שלכאורה איננה כשירה- אלא חלילה- כמי שהיו גורם מדרבן להפרת הסכם בין היבואן ליצרן. כן- לא מעט מצבים שכדאי למנע מהם.


כל ייבואן יודע- כי סיפורי המסע של סחורות שונות הם מורכבים, שונים ולעיתים משונים- וכך גם הפתרונות לאתגרם השונים שפוגשים בדרך. האמור לעיל נוגע אך ורק לדוגמאות למצבים שונים- וכל קורא יפיק מהקריאה מה שיבחר.


ולבסוף- ייבואנים שאוהבים "להיות ספונטניים"- לרכוש סחורה כשיש הזדמנות לכך, ולפעול מהר- גם זה טוב. רק כדאי תיד לזכור- מה סיכונים וכיצד כדאי להתכונן להתמודד איתם במקרה ויתממשו.



רחל פשר אייקנאר- עו"ד בתחום הקניין הרוחני והידע (https://www.rachelpashereijkenaar.com/

)והעיסוק שלה גם בתיקים הנוגעים לייבוא - מקורו בדין- המאפשר מחד - ייבוא מקביל של סחורות תוך עידוד המסחר והתחרות החופשית ומאידך- מאפשר לבעלי קניין רוחני כסימני מסחר, עיצובים וזכויות יוצרים- למנוע כניסת סחורות המפירות את זכויותיהם לארץ.


תודה לחברה ולקולגה-עו"ד אליס אברמוביץ'(https://www.ab-legal.co.il/)- מומחית למכס ולסחר בינלאומי- שכל התייעצות איתה בתחום מולידה עצת זהב.

4 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page