top of page
חיפוש
  • rpeiplaw

דרכים ליצור יצירות ביחד עם ה-AI תוך שמירה על זכויות קניין רוחני ביצירות.



מפסיקה אחרונה בארה"ב ואף מהחלטה במשרד רשם הפטנטים בישראל- נראה שהכיוון של החוק הוא, כי יצירות שנוצרו רק על ידי בינה מלאכותית, לא יזכו את הבינה בזכויות בתחום הקניין הרוחני- מאחר ואילו שמורות לבני אנוש- שהזכויות נוצרו כדי לעודד אותם להמשיך וליצור: https://www.rachelpashereijkenaar.com/post/ai-generated-works-without-actual-human-input-are-not-protected-by-copyright).


נראה שגם באירופה הגישה היא שלבינה עצמה לא ינתנו לפי חוק זכויות קניין רוחני- אבל בHצירה שהיא מוצר של עבודה משולבת של יוצר אנושי עם הבינה המלאכותית- שבה הוא מוביל את הטון - ינתנו זכויות(https://intellectual-property-helpdesk.ec.europa.eu/news-events/news/intellectual-property-chatgpt-2023-02-20_en):

" For now, it seems that artists / creators who use AI to support their creative process may be able to claim ownership of the work if it reflects their choices and creativity. On the other hand, a generic command such as “write a love song” would end up in ChatGPT generating a love song text without any real creative choices originating from the user – in such cases the existence of copyright or of a “work” in the sense of copyright law is quite doubtful."


הזכויות בתחום הקניין הרוחני, שהן נכסים לכל דבר,

מעניינות מן הסתם את גם את הבעלים של הבינה המלאכותית וגם את המשתמשים בה.

אם הגישה האמורה אכן תהיה זו השולטת בתחום הקנין הרוחני בארץ ובעולם- כדאי לחשוב מה הדרך להינות מביצועי הבינה המלאכותית מחד ומאידך, לוודא שיווצרו זכויות ביצירות - כזכויות יוצרים - שיהיו בבעלות היוצר.


כדאי לוודא שהיוצר של יצירה בעזרת ה -AI , נותן לה הנחיות כמה שיותר מפורטות ומדוייקות- פרומפטינג. כל זאת על מנת שיהיה קל יותר לבית משפט לקבוע כי המדובר ביצירה שבעיקרה היא מעשה ידי אדם - וכי המכונה איננה אלא מכשיר שהוא(או היא) נעזרו בו.

בנוסף לכך, בשלב מוקדם זה - בו החקיקה עוד לא ברורה- אך השימוש בבינה המלאכותית הולך וגדל- כדאי לתעד את העבודה המשותפת. לשמור את הפניות (הפרומפטינג) ל-AI, לתעד את תהליך היצירה המשותף איתה גם בטקסט וכמה שיותר בפירוט.

תיעוד בכל תחום משפטי הוא כלי מצויין ליצירת ראיות שיוכלו לשמש את בעליהן במקרה של צורך משפטי- בין אם הוכחת זכויות , פעולות הסכמיות או סכסוכים. הוא איננו מורכב, הוא אינו מחייב בהוצאות והוא מסייע בצילום מציאות שחלפה לה על ציר הזמן.


מזווית אישית שלי- AI לא יותר חכמה מאיתנו. היא חושבת מהר יותר, לומדת מהר יותר ומציעה פתרונות מהירים יותר. בעיני "זו לא חכמה" שכן את כל החכמה שלה למדה מאיתנו - בני אנוש שהזינו את הכל לתוכה. אבל, נראה שהיא פותחה כבר ליצור בעצמה- למרות כמובן שהמקוריות שלה המבוססת על היצירות שלנו היא עניין לדיון. אבל מן הסתם, זו שאלה יותר פילוסופית או לשונית- באשר להגדרת המונח חכמה. הבעלים של OPEN AI חושבים אחרת ממני:

"Our mission is to ensure that artificial general intelligence—AI systems that are generally smarter than humans—benefits all of humanity."

מה שכן ברור הוא שליוצרים שימשיכו להחזיק במושכות, ויתנו ל-AI הנחיות ברורות ומפורטות, היא אמנם תסייע בתהליך היצירה- אך הזכויות ביצירה יהיו של האדם או האשה היוצרת.

יוער- בסוף הדברים- כי כל פלטפורמה של AI- איננה אלא תוכנה בבעלות של אדם או חברה- וחשוב לוודא מה תנאי השימוש בה- גם בנוגע לזכויות בתחום הקניין הרוחני.


* הכתבה לעיל איננה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליה ככזו. לכל ייעוץ משפטי יש לפנות לעו"ד.



6 צפיות0 תגובות

Comentarios


bottom of page